יותר מזה, את יודעת, אין כלום
8 בבוקר, בתל אביב. יום כיפור ויש ממטר קצר. אני מבטאת לעצמי ללא קול: "וואו".
לפעמים הסמליות קורעת מבפנים, את מה שכלוא שם וכבר התייאש מלצאת. בשבילי היא מקדשת את היום המוזר הזה. ואת מה שהיה.
7 שנים אחורה, ליד פסל הפילים, בגן הנפלא ההוא בלונדון על הגבעה.
דיסקמן עם מפצל לשתי אוזניות ורוקסי מיוזיק מלטפים, לא היה יותר מזה.
שיר, כמו ריח, מתמצת חוויות באופן שבו מילים לעולם לא יוכלו. ויש לו אבולוציה משלו ובזמן ההתפתחות ההוא, לא היתה מאושרת ממני.
סופסוף מצאתי בית, איתו. חוויתי נדיבות אין קץ וחמימות מתפשטת. ולפעמים, בעזרת כפפות טובות, היא מגיעה גם לקצוות.
הוא קנה לי סוודר כבשתי מטורף בקמדן. לימד אותי לשבת בבתי קפה בתל אביב. שינן איתי אינספור פעמים תסריטי ראיונות קבלה. פתח את היד, הלב והציע את המיטה. הראה שאפשר. האמין שאפשר – היה אפשר. להרגיש אהובה. לקבל את החופש לגדול.
As free as the wind
And hopefully learning
יותר מזה – לא היה כלום.
ובאמת לא היה.
ארבע שנים בתוך הקשר ובלילה אחד, בעיר רוחנית, ללא גלים, במרפסת מבולבלת לא יכלתי יותר להסתתר מאחורי סוודרים גדולים.
I could feel at the time
There was no way of knowing
Fallen leaves in the night
Who can say where they're blowing
As free as the wind
התאהבתי ברוח.
ושבוע אחרי, הלכתי מהדירה. אפופת ענן אדישות, מוגנת בפני רגשות כלשהן. לאט לאט חלחלה ההבנה – אין דרך חזור.
It was fun for a while
There was no way of knowing
Like dream in the night
Who can say where we're going
And hopefully learning
Why the sea on the tide
Has no way of turning
הענן התפזר כטבעם של עננים והתבהרה שגרה מוזרה של תיקונים ב 5 בבוקר בים, וקלקולים ב 2 בלילה ב"מנזר".
ובין לבין התעוררות לחיים, לעבודה "רצינית" ראשונה בהרצליה פיתוח. לשמלה הראשונה. לקלקול קיבה ראשון מבין רבים. ודמעות ראשונות. של אבל.
5 שנים אחרי. התפתחות אבולוציונית מרחיקת לכת. מיטיבת לכת. אהבה גדולה.
לצד דמות האב, נוספה דמות אם. יחד, עם שיר אחר לגמרי. וחופש אחר, גדול יותר. בונים טירות בחול הורסים וחלילה.
ערב יום כיפור, אחרי שנים של איסור. של שתיקה כפויה. שיחה ארוכה עם אותו אהוב ישן. שלל עדכונים. חיים שלמים בחמש שנים וחצי. אחיינים חדשים. עבודות חדשות. אהבה חדשה, באותה דירה. לא הצלחתי להגיד שום דבר חשוב.
אולי השמחה האמיתית בטון קולי אומרת משהו עבורי. את יודעת, יותר מזה, אין כלום.
ריגשת אותי!
הרבה בזכות שהזכרת לי את הפלטפורמה והעידוד בפלטפורמה אחרת